מהי זיכרון שמור לחומרה ולמה זה קורה?
זיכרון שמור לחומרה הוא מונח המתאר חלק מזיכרון ה-RAM במחשב שלך שמוקצה מראש לשימוש של רכיבי חומרה מסוימים, כמו כרטיס המסך, בקר ה-USB, בקר הרשת או רכיבים פנימיים אחרים של לוח האם. כאשר המחשב מאתחל, מערכת ההפעלה Windows מקצה כמות מסוימת של זיכרון לחומרה זו כדי להבטיח שהיא תוכל לתפקד כראוי. בדרך כלל, זיכרון שמור זה הוא קטן יחסית, אבל במקרים מסוימים, במיוחד במערכות עם כרטיס מסך מובנה (משולב בלוח האם), הכמות יכולה להיות משמעותית ולהגיע לכמה גיגה-בייטים של זיכרון שאינם זמינים לתוכנות ולמערכת ההפעלה שלך.
הסיבה העיקרית לתופעה היא שכרטיס מסך מובנה, בניגוד לכרטיס מסך ייעודי (נפרד), אין לו זיכרון וידאו משלו (VRAM). במקום זאת, הוא משתמש בחלק מזיכרון ה-RAM הכללי של המחשב לצורך אחסון נתוני גרפיקה. מערכת ההפעלה מקצה מראש כמות מסוימת של זיכרון RAM לחומרה זו כדי להבטיח שכרטיס המסך יהיה תמיד מוכן לעיבוד גרפי. עם זאת, לעיתים ההקצאה הזו גדולה מהדרוש או שאינה מתאימה לצרכים האמיתיים של המערכת, מה שגורם לכמות ניכרת של זיכרון RAM להישאר "שמורה" ואינה זמינה לשימוש האפליקציות שלך. תופעה זו יכולה להתרחש גם במערכות עם כרטיס מסך ייעודי, כתוצאה מתצורה לא נכונה של ה-BIOS, קושחה מיושנת או התקנת חומרה לא תקינה.

חשוב לציין שזיכרון שמור לחומרה אינו זהה לזיכרון שמנוהל כ"קובץ החלפה" או לזיכרון וירטואלי. מדובר בהקצאה פיזית של זיכרון RAM לחומרה, שלא ניתן לעקוף אותה בקלות על ידי מערכת ההפעלה. לכן, כאשר אתה רואה בשורת המשימות או במנהל המשימות שהמערכת "שומרת" 1GB, 2GB או אפילו 8GB של זיכרון RAM, זה יכול להשפיע באופן דרמטי על התפוקה של המחשב שלך, במיוחד כשאתה מפעיל תוכנות כבדות כמו תוכנות עריכה גרפית, עריכת וידאו, משחקים או סביבות פיתוח. במאמר זה נסביר בשיטות פשוטות ויעילות כיצד לשחרר את הזיכרון השמור לחומרה ולהחזיר אותו לשימוש היישומים שלך.
שיטה ראשונה: ביטול האפשרות "זיכרון מקסימלי" ב-msconfig
אחת הסיבות השכיחות לכמות גדולה של זיכרון שמור לחומרה היא תצורה שגויה בהגדרות האתחול של Windows, ובמיוחד ההגדרה "מקסימום זיכרון" בכלי התצורה של המערכת (msconfig). הגדרה זו, שנועדה במקור לעזור באיתור בעיות זיכרון או לאפשר למשתמשים להגביל את כמות הזיכרון הזמינה למערכת, עלולה להישאר פעילה בטעות ולגרום למערכת "לנעול" את כמות הזיכרון המוגדרת, בעוד השאר נשמר לחומרה. כדי לבדוק ולתקן זאת, לחץ על מקשי Win + R במקלדת שלך כדי לפתוח את חלון ההרצה. הקלד msconfig ולחץ על Enter. חלון תצורת המערכת ייפתח.

בחלון תצורת המערכת, עבור ללשונית אתחול (Boot). תראה רשימה של מערכות הפעלה המותקנות במחשב (לרוב תהיה אחת בלבד). בחר את מערכת ההפעלה שבה אתה משתמש ולחץ על הכפתור "אפשרויות מתקדמות" (Advanced options). בחלון החדש שייפתח, תראה אפשרות בשם "מקסימום זיכרון" (Maximum memory). אם תיבת הסימון לידה מסומנת, בטל את הסימון שלה. בנוסף, ודא שגם האפשרות "מספר מעבדים" (Number of processors) אינה מסומנת, כדי למנוע הגבלה מיותרת של ליבות המעבד. לחץ על אישור (OK) בכל החלונות כדי לסגור אותם. מערכת ההפעלה תבקש ממך להפעיל מחדש את המחשב. בחר באפשרות להפעלה מחדש מאוחרת יותר או מידית.
לאחר אתחול המחשב, בדוק במנהל המשימות (Ctrl + Shift + Esc) תחת לשונית "ביצועים" (Performance) את כמות הזיכרון השמור לחומרה. רוב הסיכויים שהכמות ירדה דרמטית או אפילו התאפסה. חשוב לציין שהגדרה זו נפוצה במיוחד במחשבים ששודרגו מ-Windows ישן יותר או במחשבים שאובחנו בעבר עם בעיות זיכרון. לעיתים קרובות, טכנאי מחשבים או משתמשים מפעילים הגדרה זו כחלק מניסיון לתקן בעיה, אך שוכחים להחזיר אותה לאחר הפתרון. לכן, זוהי הפעולה הראשונה והפשוטה ביותר שעליך לבצע. כדי לקרוא עוד על תהליך זה בפירוט, ניתן לעיין במסמכי התמיכה של Microsoft הקשורים לנושא.

אם לאחר ביטול האפשרות "מקסימום זיכרון" עדיין יש כמות משמעותית של זיכרון שמור לחומרה, יש להמשיך לשיטות הבאות. חשוב לעדכן את ה-BIOS של לוח האם שלך לגרסה האחרונה, שכן יצרנים משחררים לעיתים קרובות תיקונים לבאגים בתצורת הזיכרון. בנוסף, ודא שאתה משתמש בגרסת 64 סיביות של Windows, שכן גרסת 32 סיביות לא יכולה להתייחס ליותר מ-4GB של זיכרון RAM באופן כללי, והשאר נשמר תמיד לחומרה. אם המערכת שלך היא 32 סיביות, זהו גורם מרכזי לבעיה ותצטרך לשדרג לגרסת 64 סיביות כדי לנצל את מלוא הזיכרון.
שיטה שנייה: עדכון או השבתה של מנהלי התקנים של זיכרון חומרה
לעיתים, הבעיה נעוצה במנהלי התקנים (דרייברים) לא תקינים או מיושנים של רכיבי חומרה ספציפיים. במיוחד במחשבים שבהם מותקנים רכיבים כמו כרטיסי מסך מיוחדים, מתאמי רשת או בקרי USB, מנהל התקן פגום יכול "לתפוס" כמות גדולה של זיכרון RAM לשמורה. אחת הדרכים לטפל בכך היא להשתמש במנהל ההתקנים של Windows. פתח את מנהל ההתקנים על ידי לחיצה ימנית על כפתור התחל ובחירה באפשרות "מנהל ההתקנים" (Device Manager). לאחר פתיחת החלון, עבור לתפריט "תצוגה" (View) ובחר "הצג התקנים לפי חיבור" (Devices by connection). צפה ברשימה המתארכת של הרכיבים. לעתים קרובות, תראה קטגוריה בשם "משאבי זיכרון" (Memory resources) או רכיבים עם שמות כמו "מגבלות זיכרון" (Memory restrictions) או "התקן חיץ זיכרון" (Memory buffer device).

אם אתה מזהה התקן ששמו מצביע על שמירת זיכרון, לחץ עליו באמצעות לחצן העכבר הימני ובחר באפשרות "השבת התקן" (Disable device). מערכת ההפעלה תזהיר אותך שהשבתת ההתקן עלולה לגרום לבעיות במערכת. אשר את הפעולה. חשוב לציין שאין להשבית התקנים קריטיים כמו בקר ה-DMA, בקר ה-ACPI או רכיבים מרכזיים של לוח האם. התמקד ברכיבים שנראים מיותרים או לא מזוהים. לדוגמה, במחשבים מסוימים, קיים התקן בשם "משאב מערכת שמור" (Reserved system resources) שניתן להשבית אותו בבטחה ללא השפעה על התפקוד. אם אינך בטוח לגבי התקן ספציפי, מומלץ לחפש מידע באינטרנט על שמו או להתייעץ עם מומחה. אפשרות נוספת היא לעדכן את מנהל ההתקן של כרטיס המסך המובנה (או הייעודי) לגרסה האחרונה. מנהלי התקן ישנים של כרטיס מסך ידועים כגורמים לבעיות בניהול זיכרון.
בנוסף, כדאי לבדוק אם יש התקנים מיושנים או התקנים שאינם מחוברים פיזית אך עדיין מופיעים במנהל ההתקנים. מחשבים ניידים לעיתים קרובות מציגים התקנים וירטואליים או התקנים שכבר הוסרו. הסר אותם על ידי לחיצה ימנית ובחירה באפשרות "הסר התקן" (Uninstall device). אתחל את המחשב מחדש כדי לראות אם הכמות של הזיכרון השמור ירדה. במאמר מ- Tecnobits, המסביר על ניהול זיכרון חומרה ב-Windows 10, מומלץ במיוחד לבדוק התקנים עם שמות המכילים "משאב שמור" או "מגבלת זיכרון" ולהשבית אותם. לעיתים קרובות, רכיבים אלה נוצרים על ידי מנהלי התקנים של תוכנות צד שלישי או על ידי תוכנות ניטור חומרה שאינן פועלות כראוי.

טבלה: סיכום שלבים לטיפול במנהל ההתקנים
| שלב | פעולה | תיאור |
|---|---|---|
| 1 | פתח מנהל ההתקנים | לחץ ימני על כפתור התחל ובחר מנהל ההתקנים. |
| 2 | שנה תצוגה | בתפריט תצוגה, בחר "הצג התקנים לפי חיבור". |
| 3 | אתר התקני זיכרון | חפש התקנים עם שמות כמו "משאבי זיכרון" או "מגבלות זיכרון". |
| 4 | השבת או הסר | לחץ ימני על התקן חשוד ובחר השבת או הסר. |
| 5 | אתחל מחדש | הפעל מחדש את המחשב ובדוק את הזיכרון השמור במנהל המשימות. |
שיטה שלישית: כיבוי תכונות מעבד AMD ב-BIOS
משתמשים רבים שיש להם מעבדים מתוצרת AMD, בעיקר מדגמים מסוימים של סדרת Ryzen או FX, נתקלים בבעיה ידועה שבה תכונות ניהול צריכת החשמל של המעבד, כמו Turbo Core (בדורות ישנים) או Core Performance Boost (בדורות חדשים יותר), גורמות למערכת ההפעלה להקצות כמות גדולה של זיכרון RAM לחומרה. תכונות אלו מיועדות להגביר את ביצועי המעבד בעומס, אך לעיתים הן יוצרות תצורת זיכרון לא אופטימלית בלוח האם. על פי מידע רשמי של Microsoft, כיבוי תכונות אלו ב-BIOS יכול לפתור את הבעיה לחלוטין. גישה ל-BIOS נעשית בדרך כלל על ידי לחיצה חוזרת על מקש Del, F2, F10 או Esc במהלך האתחול של המחשב, מיד לאחר הפעלתו. המקש המדויק תלוי ביצרן לוח האם (כמו Asus, Gigabyte, MSI, Asrock).
לאחר כניסה ל-BIOS, חפש קטע בשם "Advanced" או "CPU Configuration" או "MB Intelligent Tweaker" (בחלק מלוחות Gigabyte). בתוך קטע זה, חפש תחת הקטגוריה "Advanced CPU Core Features" או "CPU Power Management" את האפשרויות "Turbo Core", "Core Performance Boot", "CPB" (Core Performance Boost) או "AMD Turbo CORE Technology". השבת (Disable) את האפשרות הזו. שים לב שלעיתים ההשפעה על הביצועים קטנה מאוד ביחס לשחרור הזיכרון, במיוחד במערכות שבהן הזיכרון השמור מגיע ל-4GB או 8GB. לאחר השבתת התכונה, שמור את השינויים (בדרך כלל על ידי לחיצה על F10 או בחירה באפשרות "Save and Exit") ואתחל את המחשב. בדוק שוב את מנהל המשימות; הכמות של הזיכרון השמור לחומרה צריכה לרדת באופן ניכר.
חשוב לזכור שהאפשרות הזו לא קיימת בכל לוחות האם או במעבדים שאינם AMD. במערכות Intel, בעיות דומות נדירות יותר, אך לעיתים תכונות כמו Hyper-Threading במצבים מסוימים עלולות לגרום לבעיות זיכרון. אם אינך משתמש במעבד AMD, ייתכן שהשיטה הזו לא תעזור לך ישירות. אל תהסס לעיין במדריכים ספציפיים ללוח האם שלך או לחפש באינטרנט מידע על תצורת הזיכרון המומלצת עבור הדגם הספציפי שלך. אם אתה מעוניין ללמוד עוד על פתרון בעיות במחשבים עם מעבדי AMD, קרא את המאמר המלא של Microsoft בנושא.
שיטה רביעית: בדיקת תאימות מערכת ההפעלה והגדרת קובץ ההחלפה
אחת הסיבות הבסיסיות ביותר לכמות מוגזמת של זיכרון שמור לחומרה היא שימוש בגרסת 32 סיביות של Windows. כפי שהוזכר קודם, גרסת 32 סיביות מוגבלת להקצאת 4GB של זיכרון RAM פיזי, ובתוך זה, חלק משמעותי (לעיתים עד 2GB) שמור לחומרה. הדרך היחידה לפתור זאת היא לשדרג לגרסת 64 סיביות של Windows. כמו כן, גם אם אתה משתמש בגרסת 64 סיביות, ייתכן שמערכת ההפעלה לא מזהה נכוחה את כל הזיכרון המותקן בשל מגבלות בלוח האם, BIOS מיושן, או התקנה לא נכונה של מקלות הזיכרון. ודא שהזיכרון מותקן בזוגות תואמים (Dual Channel) ושאין מגבלת זיכרון מקסימלית בלוח האם (לדוגמה, לוחות ישנים יותר תומכים רק ב-8GB או 16GB).
דרך נוספת להשפיע על כמות הזיכרון הזמינה, גם אם לא ישירות על השמור לחומרה, היא ניהול קובץ ההחלפה (Page file). לחץ על Win + R, הקלד sysdm.cpl ולחץ Enter. בחלון מאפייני מערכת, עבור ללשונית "מתקדם" (Advanced) ובקטע ב




